מה זה מחשבון GFR (קצב סינון גלומרולרי)?
מחשבון GFR (Glomerular Filtration Rate — קצב סינון גלומרולרי) מחשב את קצב הסינון של הכליות, שהוא המדד הטוב ביותר לתפקוד כלייתי. הכליות מסננות כ-180 ליטר דם ביום דרך מיליוני גלומרולים (יחידות סינון זעירות), ומייצרות כ-1.5–2 ליטר שתן. GFR תקין הוא מעל 90 מ"ל/דקה/1.73 מ"ר — כלומר, הכליות מסננות לפחות 90 מ"ל דם בכל דקה. ירידה ב-GFR מעידה על אובדן תפקוד כלייתי.
מחלת כליות כרונית (CKD — Chronic Kidney Disease) מוגדרת כ-GFR מתחת ל-60 מ"ל/דקה למשך 3 חודשים ומעלה, או נוכחות נזק כלייתי (חלבון בשתן, ממצאים בהדמיה). מדורגת ב-5 שלבים: שלב 1 (GFR מעל 90 עם נזק), שלב 2 (60–89), שלב 3a (45–59), שלב 3b (30–44), שלב 4 (15–29), שלב 5 (מתחת ל-15 — אי-ספיקת כליות הדורשת דיאליזה או השתלה). לפי נתוני KDIGO, כ-10% מאוכלוסיית העולם סובלים מ-CKD, ורובם אינם מודעים לכך כי המחלה אילמת בשלבים המוקדמים.
הנוסחה העדכנית ביותר היא CKD-EPI 2021, שפורסמה על ידי ארגון KDIGO ומבטלת את תיקון הגזע (race coefficient) שהיה בנוסחאות קודמות. הנוסחה מחשבת eGFR (estimated GFR) על בסיס קריאטינין בסרום, גיל ומגדר. קריאטינין הוא תוצר פירוק של קריאטין בשרירים, ומופרש כולו דרך הכליות — לכן עלייה ברמתו בדם מעידה על ירידה בתפקוד הכלייתי. בישראל, בדיקת קריאטינין וחישוב eGFR נכללים בבדיקת דם שגרתית.
איך מחשבון ה-GFR עובד?
המחשבון משתמש בנוסחת CKD-EPI 2021 (ללא תיקון גזע), שפורסמה על ידי Inker et al. ב-New England Journal of Medicine. הנוסחה מקבלת שלושה פרמטרים: קריאטינין בסרום (mg/dL או μmol/L), גיל ומגדר. היא מדויקת יותר מנוסחת MDRD הישנה, במיוחד ברמות GFR גבוהות (מעל 60). המחשבון מסווג את התוצאה לפי שלבי CKD של KDIGO ומציג המלצות מעקב.
נוסחה: CKD-EPI 2021 (נשים, Cr ≤ 0.7): eGFR = 142 × (Cr/0.7)^(−0.241) × (0.9938)^גיל × 1.012 CKD-EPI 2021 (נשים, Cr > 0.7): eGFR = 142 × (Cr/0.7)^(−1.200) × (0.9938)^גיל × 1.012 CKD-EPI 2021 (גברים, Cr ≤ 0.9): eGFR = 142 × (Cr/0.9)^(−0.302) × (0.9938)^גיל CKD-EPI 2021 (גברים, Cr > 0.9): eGFR = 142 × (Cr/0.9)^(−1.200) × (0.9938)^גיל
דוגמה: לדוגמה: גבר בן 55 עם קריאטינין 1.3 mg/dL. מאחר ש-Cr > 0.9: eGFR = 142 × (1.3/0.9)^(−1.200) × (0.9938)^55 = 142 × (1.444)^(−1.2) × 0.7116 = 142 × 0.638 × 0.712 = 64.5 מ"ל/דקה/1.73 מ"ר. סיווג: שלב 2 CKD (60–89) — ירידה קלה בתפקוד. המלצה: מעקב שנתי, בדיקת חלבון בשתן, בקרת לחץ דם וסוכר.
מקור: KDIGO — Kidney Disease: Improving Global Outcomes, 2024 | Inker et al. — New Creatinine- and Cystatin C-Based Equations, NEJM, 2021
טבלת שלבי מחלת כליות כרונית (CKD) לפי KDIGO
| שלב CKD | eGFR (מ"ל/דקה/1.73 מ"ר) | תיאור | תדירות מעקב | משמעות קלינית |
|---|---|---|---|---|
| G1 | ≥ 90 | תקין או גבוה | שנתי (אם יש נזק) | GFR תקין, אך ייתכן נזק כלייתי (חלבון בשתן) |
| G2 | 60–89 | ירידה קלה | שנתי | בדרך כלל א-תסמיני, דורש מעקב |
| G3a | 45–59 | ירידה קלה-בינונית | כל 6 חודשים | הפניה לנפרולוג, התאמת תרופות |
| G3b | 30–44 | ירידה בינונית-חמורה | כל 3–6 חודשים | בדיקת סיבוכים: אנמיה, מחלת עצם |
| G4 | 15–29 | ירידה חמורה | כל 1–3 חודשים | הכנה לטיפול חלופי (דיאליזה/השתלה) |
| G5 | < 15 | אי-ספיקת כליות | חודשי | דיאליזה או השתלת כליה נדרשת |
מתי כדאי לבדוק GFR?
- פרשנות תוצאות בדיקת דם — בדיקת קריאטינין כלולה בפאנל כימיה סטנדרטי. המחשבון ממיר את ערך הקריאטינין ל-eGFR ומסווג לפי שלב CKD. שלב 3 ומעלה מחייב הפניה לנפרולוג
- מעקב סוכרת — סוכרת היא הגורם מספר 1 למחלת כליות כרונית (נפרופתיה סוכרתית). ADA ממליצה לבדוק eGFR ו-albumin/creatinine ratio בשתן כל שנה. בדקו את רמת HbA1c עם מחשבון HbA1c
- מעקב לחץ דם גבוה — יתר לחץ דם הוא הגורם השני בשכיחותו ל-CKD, ו-CKD גורם ללחץ דם גבוה — מעגל קסמים. בדקו ערכי לחץ דם עם מחשבון לחץ דם
- הערכת סיכון קרדיווסקולרי — CKD מגביר סיכון קרדיווסקולרי פי 2–3. שלבו עם בדיקת כולסטרול וניהול משקל עם מחשבון BMI
- התאמת מינון תרופות — תרופות רבות (אנטיביוטיקות, NSAIDs, מטפורמין) דורשות התאמת מינון או הימנעות ב-CKD. eGFR קובע האם תרופה בטוחה ובאיזה מינון
שאלות נפוצות
מה eGFR תקין?
eGFR תקין למבוגרים צעירים: 100–120 מ"ל/דקה/1.73 מ"ר. GFR יורד באופן טבעי עם הגיל — כ-1 מ"ל/דקה לשנה אחרי גיל 30. לכן, eGFR של 75 בגיל 70 עשוי להיות נורמלי. ערך מתחת ל-60 למשך 3 חודשים מוגדר CKD ללא קשר לגיל. ערך מעל 90 עם חלבון בשתן מוגדר גם הוא CKD שלב 1.
האם ירידה ב-GFR הפיכה?
תלוי בגורם. ירידה חריפה (AKI — Acute Kidney Injury) מסיבת תרופות (NSAIDs, חומרי ניגוד), התייבשות, או זיהום — לרוב הפיכה עם טיפול. ירידה כרונית (CKD) מסוכרת, לחץ דם גבוה, או מחלת כליות גנטית — בדרך כלל בלתי הפיכה, אך ניתן להאט את ההתקדמות. טיפול באמצעות חוסמי RAAS (ACE inhibitors, ARBs) מאט ירידה ב-GFR ב-30–40%. בשלבים 1–3a, שינוי אורחות חיים ובקרת סוכר/לחץ דם יכולים לייצב את התפקוד.
מה ההבדל בין נוסחת CKD-EPI 2021 ל-MDRD?
נוסחת MDRD (2006) פחות מדויקת ב-GFR מעל 60 — היא נוטה להעריך בחסר (underestimate) ועלולה לסווג אנשים בריאים כ-CKD. CKD-EPI 2009 שיפרה זאת, ו-CKD-EPI 2021 ביטלה את מקדם הגזע (race coefficient) שהעניק ערכי GFR גבוהים יותר לשחורים — מה שעיכב אבחנה ואיחר הפניה לטיפול. בישראל, רוב המעבדות עברו ל-CKD-EPI 2021.
אילו גורמים משפיעים על רמת קריאטינין מלבד הכליות?
קריאטינין מיוצר בשרירים, ולכן: מסת שריר גבוהה (ספורטאים, בודיבילדרים) מעלה קריאטינין ומורידה eGFR באופן מלאכותי. מסת שריר נמוכה (קשישים, חולי קאצ'קסיה) מורידה קריאטינין ומעלה eGFR — מסווה CKD. אכילת בשר (קריאטין) ב-12 שעות לפני הבדיקה מעלה קריאטינין. תרופות מסוימות (Trimethoprim, Cimetidine) חוסמות הפרשת קריאטינין ומעלות את רמתו ללא שינוי אמיתי ב-GFR. במקרי ספק, בדיקת Cystatin C מדויקת יותר.
מה אפשר לעשות כדי לשמור על הכליות?
חמישה צעדים מבוססי מחקר: (1) בקרת לחץ דם — יעד מתחת ל-130/80 mmHg (KDIGO 2021). (2) בקרת סוכר — HbA1c מתחת ל-7.0% בסוכרתיים. (3) הימנעות מ-NSAIDs (נורופן, וולטרן) — שימוש כרוני פוגע בכליות. (4) שתייה מספקת — 1.5–2 ליטר ביום, יותר בחום. (5) תזונה מופחתת נתרן (מתחת ל-5 גרם מלח ביום) וחלבון מבוקר (0.8 גרם/ק"ג ב-CKD 3–5). ספורט סדיר, הפסקת עישון ושמירה על BMI תקין תורמים גם הם.
KDIGO — Kidney Disease: Improving Global Outcomes, Clinical Practice Guideline for CKD, 2024 | Inker, L.A. et al. — New Creatinine- and Cystatin C-Based Equations to Estimate GFR without Race, NEJM, 2021 | National Kidney Foundation (NKF) — KDOQI Guidelines | American Diabetes Association (ADA) — Nephropathy in Diabetes, Standards of Care