מחלת לב כלילית נגרמת לרוב מהיצרות הדרגתית של העורקים הכליליים עקב טרשת עורקים. ההיצרות מפחיתה אספקת חמצן לשריר הלב, ולכן היא עלולה לגרום לתעוקה בחזה, לקוצר נשימה ולהתקף לב. המחלה מתפתחת לאורך שנים, לעיתים ללא סימנים, אך היא מגיבה היטב לשילוב של שינוי אורח חיים, טיפול תרופתי ולעיתים התערבות פולשנית לפי הצורך הקליני.
מה קורה בעורקים שמזינים את הלב
העורקים הכליליים מספקים דם עשיר בחמצן לשריר הלב. כאשר מצטברים בדופן העורק שומנים, תאים דלקתיים וסידן, נוצר רובד טרשתי. הרובד מצר את חלל העורק ומפחית זרימת דם בזמן מאמץ, כאשר דרישת החמצן של הלב עולה. במצבים מסוימים הרובד נסדק. הגוף יוצר קריש דם על הסדק. הקריש עלול לחסום את העורק בפתאומיות ולגרום לאוטם שריר הלב.
המחלה יכולה להיות יציבה, כאשר התסמינים מופיעים במאמץ וחולפים במנוחה, או בלתי יציבה, כאשר הכאב מופיע גם במנוחה או מחמיר במהירות. צורה בלתי יציבה מעלה סיכון לאירוע לבבי קרוב ודורשת הערכה דחופה.
תסמינים וסימני אזהרה
התסמין הטיפוסי הוא לחץ או כובד במרכז החזה, לעיתים עם הקרנה לזרוע שמאל, לכתף, ללסת או לגב. לעיתים מופיעים קוצר נשימה, הזעה קרה, בחילה או חולשה. בחלק מהמטופלים, בעיקר נשים, מבוגרים וחולי סוכרת, התסמינים עלולים להיות לא טיפוסיים, למשל עייפות חריגה או קוצר נשימה ללא כאב ברור.
- תעוקה יציבה: כאב במאמץ שחולף במנוחה או לאחר ניטרוגליצרין.
- תעוקה בלתי יציבה: כאב במנוחה, כאב חדש או החמרה מהירה.
- אוטם: כאב ממושך מעל 20 דקות, לעיתים עם קוצר נשימה והזעה.
כאב חזה חדש, ממושך או מחמיר מצריך פנייה דחופה לבדיקה רפואית, בעיקר כאשר יש גורמי סיכון או תסמינים נלווים.
גורמי סיכון: מה מעלה את ההסתברות
הסיכון למחלת לב כלילית עולה כאשר מתקיימים גורמים שמאיצים טרשת עורקים. חלקם אינם ניתנים לשינוי, וחלקם ניתנים לאיזון באמצעות טיפול והרגלים.
גורמי סיכון שאינם ניתנים לשינוי
- גיל מתקדם
- מין זכר, או נשים לאחר גיל המעבר
- סיפור משפחתי של מחלת לב מוקדמת
גורמי סיכון ניתנים לשינוי
- עישון
- יתר לחץ דם
- סוכרת וטרום סוכרת
- כולסטרול LDL גבוה או HDL נמוך
- עודף משקל, השמנה בטנית וחוסר פעילות
- תזונה עתירת מלח, שומן רווי ומזון אולטרה מעובד
- מחלת כליות כרונית
כדי לקבל תמונה מספרית של ערכי לחץ הדם ניתן להשתמש במחשבון לחץ דם. להערכה של מצב השומנים בדם אפשר להיעזר במחשבון כולסטרול. למדד משקל ביחס לגובה ניתן להשתמש במחשבון BMI.
אבחון: איך מאתרים מחלה כלילית
האבחון מתחיל באנמנזה ממוקדת ובבדיקה גופנית, ולאחר מכן בבדיקות שמטרתן לזהות איסכמיה, חסימה או נזק לשריר הלב. הבחירה בבדיקה תלויה ברמת הסיכון, באופי הכאב, ביכולת לבצע מאמץ ובמצב הרפואי הכללי.
- אקג במנוחה: מזהה הפרעות קצב, עדות לאוטם ישן או שינויים איסכמיים.
- בדיקות דם: טרופונין בעת חשד לאוטם, פרופיל שומנים, סוכר או HbA1c, תפקודי כליה.
- מבחן מאמץ: מדגים שינויים באקג ותסמינים במאמץ.
- אקו לב במאמץ או בדובוטמין: בוחן הפרעה בתנועת דופן שמרמזת על איסכמיה.
- מיפוי לב: מעריך פרפוזיה של שריר הלב ומידת האיסכמיה.
- CT קורונרי או צנתור: מאפשרים הדגמה ישירה של היצרויות בעורקים הכליליים.
בחדר מיון ההערכה מתמקדת בזיהוי תסמונת כלילית חריפה. שם משלבים אקג סדרתי, טרופונין חוזר והחלטה על צנתור דחוף כאשר יש עדות לאוטם עם עליות ST או כאשר יש סיכון גבוה.
טיפול: שילוב של תרופות, התערבות ושינוי הרגלים
הטיפול מכוון לשלוש מטרות: הפחתת תסמינים, מניעת אירועים לבביים והאטת התקדמות הטרשת. התוכנית נקבעת לפי חומרת התסמינים, מידת ההיצרות, תפקוד חדר שמאל ומחלות נלוות.
טיפול תרופתי נפוץ
- נוגדי טסיות: אספירין ולעיתים תוספת תרופה נוספת לפי מצב קליני וסטנט.
- סטטינים: להפחתת LDL וייצוב רובד טרשתי.
- חוסמי בטא או חוסמי תעלות סידן: להורדת דופק ולחץ דם ולהפחתת כאב.
- ניטרטים: להקלה על תעוקה.
- מעכבי ACE או ARB: בעיקר ביתר לחץ דם, סוכרת או ירידה בתפקוד לב.
בחלק מהמטופלים נדרשת התאמה מדויקת של טיפול בהתאם לדופק, לחץ דם, תפקוד כליות, סיכון לדימום ושילוב עם תרופות נוספות. לכן המעקב הקבוע אצל רופא משפחה וקרדיולוג משפר דיוק טיפול ותוצאות.
טיפול פולשני
- צנתור טיפולי עם סטנט: מתאים להיצרויות משמעותיות או לתסמונת חריפה.
- ניתוח מעקפים: נשקל במחלה מפושטת, היצרות בגזע שמאלי, או כאשר תוצאות סטנט צפויות להיות פחות טובות.
אורח חיים: מה מפחית סיכון באופן מדיד
שינוי אורח חיים מפחית סיכון לאירועים חוזרים ומשלים את הטיפול התרופתי. הפסקת עישון מורידה סיכון באופן חד כבר בחודשים הראשונים. פעילות אירובית סדירה משפרת תפקוד אנדותל, לחץ דם, סבילות למאמץ ופרופיל שומנים. תזונה ים תיכונית מפחיתה דלקת ומקדמת איזון מטבולי.
- פעילות: 150 דקות בשבוע של פעילות אירובית מתונה, בתוספת אימוני כוח 2 פעמים בשבוע, בהתאמה ליכולת.
- תזונה: יותר ירקות, קטניות, דגנים מלאים, אגוזים, דגים ושמן זית. פחות מלח, משקאות ממותקים ושומן רווי.
- משקל: ירידה מתונה במשקל משפרת לחץ דם, סוכר ושומנים.
- שינה וניהול סטרס: שיפור שינה והרפיה מורידים עומס סימפתטי ומסייעים איזון לחץ דם.
מניעה ומעקב: מדדים שמכוונים את הטיפול
המעקב נשען על יעדים קליניים ומעבדתיים, ולא רק על תחושה. הרופא בודק תדירות תעוקה, יכולת מאמץ, ערכי לחץ דם, דופק במנוחה ותופעות לוואי. במעבדה בודקים LDL, HbA1c בחולי סוכרת ותפקודי כליה. התאמת טיפול מוקדמת מפחיתה סיבוכים.
| מדד | למה הוא קשור | דוגמה לפעולה |
|---|---|---|
| LDL כולסטרול | התקדמות טרשת ויציבות רובד | חיזוק סטטין או הוספת טיפול לפי סיכון |
| לחץ דם | עומס על הלב וסיכון לשבץ | התאמת תרופות והפחתת מלח |
| HbA1c | נזק לכלי דם בסוכרת | איזון סוכר ושילוב תרופות עם תועלת לבבית |
סיבוכים אפשריים ומתי לפנות בדחיפות
סיבוכים כוללים אוטם שריר הלב, אי ספיקת לב, הפרעות קצב מסכנות חיים ושבץ. הסיכון עולה כאשר יש תעוקה בלתי יציבה, ירידה בתפקוד חדר שמאל או מחלה מפושטת בעורקים הכליליים. פנייה דחופה נדרשת כאשר מופיע כאב חזה ממושך, קוצר נשימה במנוחה, עילפון, דופק לא סדיר חדש, או חולשה פתאומית בצד גוף.
מאמר זה מספק מידע רפואי כללי ואינו מחליף אבחון וטיפול אישי. החלטות טיפול מתקבלות לפי בדיקה, בדיקות עזר והערכת סיכון פרטנית.