כאב אוזניים בזמן או אחרי מחלת קורונה מעורר לעיתים חשש מדלקת אוזניים, אך ברוב המקרים מדובר בכאב שמקורו באף, בגרון או בלסת. זיהוי המקור המדויק משנה את הגישה: טיפול תומך, טיפול בדלקת אוזניים חיידקית או הערכה של מצבים אחרים כמו דלקת בסינוסים או כאב מוקרן מהפרק הטמפורומנדיבולרי. הבנה של מנגנוני הכאב והסימנים שמכוונים לסיבוך תסייע בבחירת טיפול נכון ובמניעת שימוש לא נחוץ באנטיביוטיקה.
מנגנונים אפשריים לכאב באוזן בזמן זיהום נשימתי
נגיפי דרכי הנשימה, כולל SARS-CoV-2, גורמים דלקת בריריות האף והלוע. הדלקת משנה את האוורור של האוזן התיכונה דרך חצוצרת האוזן. חסימה או תפקוד לקוי של החצוצרה יוצרים לחץ שלילי, תחושת אטימות וכאב. לעיתים מצטבר נוזל באוזן התיכונה ללא זיהום חיידקי פעיל. מצב זה נקרא תפליט באוזן התיכונה, והוא שכיח לאחר הצטננות או שפעת.
כאב אוזניים יכול להיות גם כאב מוקרן. עצבים מהגרון, מהלוע, מהלסת ומהשיניים משתתפים בעצבוב האוזן. לכן דלקת גרון, רפלוקס, מתח שרירי לעיסה או חריקת שיניים יכולים להיתפס ככאב אוזן גם כאשר בדיקת האוזן תקינה.
מתי מדובר בדלקת אוזן תיכונה ומתי לא
דלקת אוזן תיכונה חיידקית מאופיינת בדרך כלל בכאב חד שמתגבר מהר, ירידה בשמיעה, ולעיתים חום. בבדיקה רופא רואה עור תוף אדום ובולט, או הפרשה במקרה של נקב. לעומת זאת, תפליט ללא זיהום חיידקי מתבטא יותר באטימות, תחושת לחץ, ירידה בשמיעה ושינויי אקוסטיקה, עם פחות חום ופחות כאב חד. בקורונה, שתי התופעות יכולות להופיע, אך תפליט ותפקוד לקוי של חצוצרת האוזן שכיחים יותר.
דלקת אוזן חיצונית פחות קשורה לזיהום נשימתי והיא תופיע יותר אחרי מים באוזן או גירוי מתעלת האוזן. היא גורמת לכאב שמחמיר בנגיעה באפרכסת או במשיכת התנוך ולעיתים לגרד והפרשה.
תסמינים נלווים שמכוונים למקור הכאב
- אטימות באוזן וקליקים בבליעה: מתאים לתפקוד לקוי של חצוצרת האוזן.
- נזלת, גודש, כאב פנים: תומך בדלקת בסינוסים עם כאב מוקרן.
- כאב בלעיסה, נעילת לסת, רגישות ברקה: מתאים להפרעה במפרק הלסת TMJ.
- כאב חד עם חום וירידה בשמיעה: מעלה חשד לדלקת אוזן תיכונה חיידקית.
- סחרחורת קשה, טנטון חדש, ירידה פתאומית בשמיעה: דורש הערכה דחופה.
אבחון במרפאה: מה הרופא בודק
האבחון מתחיל בתשאול ממוקד: מועד הופעת הכאב ביחס למחלת הקורונה, עוצמה, חום, הפרשה, חשיפה למים, כאב בגרון או בלסת ותרופות שנלקחו. לאחר מכן הרופא מבצע אוטוסקופיה. בבדיקה זו ניתן לזהות תפליט, נסיגה או בליטה של עור התוף, נקב או דלקת בתעלה החיצונית.
במקרים של ירידה בשמיעה או תלונות ממושכות ניתן לבצע טימפנומטריה והערכת שמיעה. כאשר יש חשד למקור לא אוזני, הרופא יבדוק חלל פה, שקדים, שיניים ומפרק הלסת. אם קיימים תסמינים נשימתיים משמעותיים, המדידה הביתית של חום וריווי חמצן עשויה להוסיף מידע תומך לגבי חומרת המחלה הכללית.
טיפול ביתי ותומך כשאין סימני אזהרה
כאשר הכאב קשור לגודש באף או לתפקוד לקוי של חצוצרת האוזן, הטיפול מכוון להפחתת דלקת וגודש ולשיכוך כאבים. לרוב מדובר בתהליך שחולף בתוך ימים עד שבועות.
- משככי כאבים: פרצטמול או איבופרופן לפי הנחיות רופא ובהתאם להתוויות נגד אישיות.
- שטיפות אף במי מלח: מפחיתות סמיכות הפרשות ומקלות על גודש.
- תרסיס סטרואידי לאף: עשוי לסייע בגודש אלרגי או דלקתי מתמשך, לפי החלטת רופא.
- לעיסת מסטיק ובליעה יזומה: עשויות לשפר אוורור של האוזן התיכונה.
אין להשתמש במקלוני צמר גפן לניקוי תעלת האוזן. פעולה זו מעלה סיכון לגירוי, דלקת חיצונית ופגיעה בעור התוף.
מתי נדרש טיפול אנטיביוטי או טיפול ממוקד אחר
אנטיביוטיקה מתאימה כאשר קיימת דלקת אוזן תיכונה חיידקית סבירה, בעיקר עם חום משמעותי, כאב חזק, מראה מתאים של עור התוף או החמרה לאחר שיפור. בילדים ובמבוגרים מסוימים ניתן לשקול מעקב קצר ללא אנטיביוטיקה כאשר התמונה קלה והמטופל יציב, בהתאם להנחיות קליניות ולשיקול רפואי.
בדלקת אוזן חיצונית הטיפול העיקרי כולל טיפות אוזניים ייעודיות ולעיתים ניקוי מקצועי של התעלה. כאשר מקור הכאב הוא מפרק הלסת, הטיפול יתמקד בהפחתת עומס לעיסה, סד לילה לפי צורך, ופיזיותרפיה או טיפול שיניים.
סימני אזהרה שמצדיקים פנייה דחופה
- ירידה פתאומית בשמיעה באוזן אחת או בשתיהן.
- סחרחורת קשה, הקאות, חוסר יציבות או ניסטגמוס.
- כאבים עזים עם נפיחות מאחורי האוזן או אוזן שמוסטת החוצה.
- הפרשה דמית או כאב לאחר חבלה.
- חום גבוה מתמשך, כאב שאינו מגיב למשככים, או החמרה מהירה.
- חולשת פנים או אסימטריה בפנים.
בקבוצות סיכון, כמו מדוכאי חיסון או חולי סוכרת לא מאוזנת, הסף לפנייה נמוך יותר. לצורך מעקב כללי אחר גורמי סיכון מטבוליים ניתן להיעזר במחשבון HbA1c, ובמידת הצורך גם במחשבון לחץ דם כדי לתעד מדדים בבית ולהציגם לרופא.
כאב אוזניים לאחר ההחלמה מקורונה
חלק מהמטופלים מדווחים על אטימות, טנטון או כאב קל גם שבועות לאחר חלוף התסמינים הנשימתיים. לרוב מדובר בהחלמה איטית של ריריות האף והלוע ובהמשך תפקוד לקוי של חצוצרת האוזן או בתפליט שנשאר. במקרים אלה נדרש מעקב, ולעיתים בדיקת שמיעה, במיוחד אם קיימת ירידה תפקודית בשמיעה או טנטון חדש.
כאשר הכאב נמשך ללא ממצא אוזני בבדיקה, יש לשקול מקורות חלופיים: רפלוקס, מתח שרירי, כאב ממקור שיני או TMJ. זיהוי הרגלים כמו הידוק שיניים בזמן מחלה או סטרס עשוי להסביר תלונות מתמשכות.
הקשר בין מצב כללי, דלקת וכאב
בזיהומים ויראליים, מצב כללי ירוד, התייבשות ושינה לא רציפה יכולים להגביר חוויית כאב. גם עלייה זמנית בלחץ דם בעת כאב חריף עלולה להעצים תחושת פעימות או לחץ באוזן אצל חלק מהאנשים. ניתן לתעד משקל ומדדים כלליים כחלק מניהול בריאות בתקופת מחלה. לדוגמה, מעקב אחר שינויי משקל באמצעות מחשבון BMI יכול לעזור לזהות ירידה חדה במשקל עקב ירידה באכילה ושתייה, ולהתאים התערבות תזונתית והידרציה.
סיכום קליני
כאב אוזניים בקורונה מופיע לרוב עקב גודש ודלקת בדרכי הנשימה העליונות שמפריעים לאוורור האוזן התיכונה, או עקב כאב מוקרן מהגרון והלסת. דלקת אוזן חיידקית קיימת אך אינה הסיבה השכיחה ביותר. אבחון מבוסס על בדיקת אוזניים ועל הערכת תסמינים נלווים. טיפול תומך מספק ברוב המקרים, בעוד שסימני אזהרה כמו ירידה פתאומית בשמיעה או סחרחורת קשה מצדיקים בדיקה דחופה.