כאב במרפק הוא תלונה שכיחה אצל ספורטאים, עובדי כפיים, משתמשי מחשב וגם אצל אנשים ללא עומס חריג. המרפק מחבר בין הזרוע לאמה, ומשלב מפרק, גידים, רצועות ועצבים שחולקים מרחב קטן. לכן, דלקת בגיד, גירוי עצבי או פגיעה במפרק עלולים להפיק כאב ממוקד, הקרנה לאמה או חולשה באחיזה. אבחון מדויק נשען על מיקום הכאב, פעילות שמחמירה אותו, וממצאי בדיקה. טיפול נכון משלב התאמת עומסים, פיזיותרפיה, ולעיתים טיפול תרופתי או התערבות פולשנית.
הגורמים השכיחים לפי מיקום הכאב
הרופא מזהה דפוסים אופייניים לפי אזור הכאב והפעולה שמפעילה אותו. דפוסים אלה מכוונים לאבחנה ולתוכנית טיפול.
- כאב בצד החיצוני של המרפק: לרוב מתאים לדלקת אחזים של המיישרים באמה, שמכונה מרפק טניס. הכאב מחמיר בהרמת חפץ עם כף יד כלפי מטה, בסחיטה ובאחיזה ממושכת.
- כאב בצד הפנימי של המרפק: לעיתים מתאים לדלקת אחזים של הכופפים באמה, שמכונה מרפק גולף. הכאב מחמיר בכיפוף שורש כף היד ובאחיזה חזקה.
- כאב מאחורי המרפק: יכול להתאים לדלקת בבורסה של האולקרנון, לעומס על גיד התלת ראשי, או לחבלה ישירה.
- כאב עמוק במפרק עם נוקשות: יכול להתאים לשחיקה, תהליך דלקתי, שבר סמוי, או גוף חופשי במפרק.
- כאב עם נימול באצבע הרביעית והחמישית: יכול להצביע על לחץ על העצב האולנרי בתעלה הקוביטלית, ולעיתים יחמיר בכיפוף המרפק.
מנגנוני עומס ופגיעה שמייצרים כאב
רוב המקרים אינם נובעים מקרע חד אלא מעומס מצטבר. גיד מגיב לעומס חוזר בעיבוי, ירידה באיכות הסיבים, וכאב במגע ובמאמץ. גם שרירים באמה יכולים להתכווץ ולשנות דפוס תנועה, ואז המרפק סופג עומס גבוה יותר.
גורמי סיכון שכיחים כוללים עלייה חדה בנפח אימון, עבודה עם כלי יד רוטטים, שימוש ממושך בעכבר ומקלדת עם אחיזה נוקשה, טכניקה לקויה בהרמת משקולות, וחוסר התאמה בין כוח שרירי כתף ושכמה לבין דרישות היד.
מתי נדרשת בדיקה רפואית דחופה
חלק מהתסמינים מצביעים על מצב שדורש הערכה מהירה כדי לשלול שבר, זיהום או פגיעה עצבית משמעותית.
- עיוות במרפק, חוסר יכולת ליישר או לכופף, או כאב חריף לאחר נפילה.
- אודם נרחב, חום מקומי, חום גוף, או נפיחות משמעותית מאחורי המרפק שמופיעה במהירות.
- נימול מתמשך, חולשה מתקדמת באחיזה, או נפילת חפצים מהיד.
- נעילה של המרפק, תחושת תפיסה, או טווח תנועה שמצטמצם.
אבחון: מה בודקים במרפאה ואילו בדיקות עזר קיימות
האבחון מתחיל באנמנזה ממוקדת: מיקום הכאב, משך התסמינים, פעילות שמחמירה, היסטוריה של חבלה, וסימני נימול או הקרנה. לאחר מכן מתבצעת בדיקה גופנית: מישוש נקודות רגישות, הערכת טווח תנועה, בדיקות התנגדות ספציפיות לגידים, ובדיקה נוירולוגית בסיסית של תחושה וכוח.
בדיקות עזר נבחרות לפי החשד:
- צילום רנטגן: מתאים לאחר חבלה, חשד לשבר, הסתיידויות, או שינויים ניווניים.
- אולטרסאונד: מדגים גידים ובורסה, מאפשר לזהות עיבוי או קרעים חלקיים, ולכוון הזרקה במידת הצורך.
- MRI: מתאים כשיש חשד לפגיעה מורכבת ברקמות רכות, סחוס, או כשכאב עיקש ללא אבחנה.
- בדיקת הולכה עצבית ו-EMG: נשקלת בחשד לתסמונת התעלה הקוביטלית או פגיעה עצבית אחרת.
טיפול שמרני לפי אבחנה: מה עובד בדרך כלל
ברוב המקרים הטיפול מתחיל שמרנית. המטרה היא להפחית כאב, להחזיר תפקוד, ולשנות עומס בצורה מדורגת כדי לאפשר לגיד או לרקמה להסתגל.
התאמת עומסים ומנוחה יחסית
מנוחה יחסית פירושה הפחתת פעילות שמפעילה כאב, בלי עצירה מוחלטת של תנועה. שינוי אחיזה, הפחתת משקל, חלוקת עבודה, והפסקות קצרות במהלך היום מפחיתים גירוי מתמשך.
קרח, חום וטיפול תרופתי
קרח מתאים במיוחד לאחר החמרה או עומס חריג. חום יכול להקל על נוקשות. תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידליות עשויות לסייע קצר טווח, אך אינן מחליפות תהליך שיקום. יש להתחשב במחלות רקע, לחץ דם, תפקודי כליות ותרופות נוספות. למעקב כללי אחר ערכי לחץ דם ניתן להיעזר במחשבון לחץ דם.
סד או רצועה
רצועה פרוקסימלית לאמה יכולה להפחית עומס על אחזי הגידים במרפק טניס. סד לילה במנח מרפק פתוח יכול לעזור בחשד ללחץ על העצב האולנרי, כשכיפוף ממושך מחמיר נימול.
פיזיותרפיה ותרגול מכוון
תרגילים אקסצנטריים ואיזומטריים לגידים, חיזוק שרירי אמה, ושיפור שליטה בשכמה ובכתף מפחיתים עומס מקומי על המרפק. המטפל בונה תוכנית מדורגת לפי כאב ותפקוד, ומתקן ארגונומיה בעבודה.
אם הכאב קשור לעומס אימון, תכנון חזרה לפעילות לפי דופק ועצימות יכול לצמצם קפיצות עומס. ניתן להיעזר במחשבון אזורי דופק כדי לנהל עצימות אירובית, ובמחשבון שריפת קלוריות להערכת עומס כללי.
טיפולים מתקדמים: הזרקות והתערבויות
כשאין שיפור לאחר טיפול שמרני עקבי, הרופא עשוי לשקול טיפול נוסף בהתאם לאבחנה ולמשך התסמינים.
- הזרקת קורטיקוסטרואיד: יכולה להפחית כאב בטווח קצר בחלק מהמקרים, אך אינה תמיד משפרת תוצאות ארוכות טווח בגידים, ולכן נדרשת התאמה אישית.
- PRP: עשוי להתאים בחלק מהמקרים של טנדינופתיה עיקשת. איכות הראיות משתנה בין מחקרים ותלויה בפרוטוקול.
- ניקוז בורסה: נשקל בבורסיטיס משמעותית, במיוחד אם יש חשד לזיהום נדרש בירור דחוף ולעיתים אנטיביוטיקה.
- ניתוח: נשקל לעיתים נדירות, למשל בלחץ עצבי מתקדם עם חולשה, בגופים חופשיים או במקרים עמידים לאורך חודשים רבים.
עקרונות מניעה וחזרה בטוחה לפעילות
מניעה מתמקדת בהורדת עומס חוזר ושיפור מכניקה. חזרה לפעילות מתבצעת כאשר הכאב בשליטה, טווח התנועה מלא או כמעט מלא, והכוח חוזר בהדרגה.
- העלה נפח ועצימות בהדרגה, לא בקפיצות שבועיות חדות.
- שלב חיזוק אמה, כתף ושכמה כדי לחלק עומס.
- שפר ארגונומיה: גובה כיסא, מיקום עכבר, משענת לאמה, וכלי עבודה מתאימים.
- הימנע מאחיזה סטטית ממושכת, והוסף הפסקות קצרות.
שאלות שכיחות בקצרה
כמה זמן נמשך כאב גידי במרפק
טנדינופתיה יכולה להשתפר תוך שבועות, אך לעיתים נדרש שיקום של 8 עד 12 שבועות ואף יותר, בעיקר אם העומס נשאר גבוה או שהתרגול אינו מדורג.
האם מותר להתאמן עם כאב
לעיתים ניתן להמשיך אימון מותאם. כלל עבודה שימושי הוא כאב קל שמופיע בזמן פעילות וחולף תוך 24 שעות. כאב שמתגבר מיום ליום מצביע על עומס עודף.
מתי לשקול הדמיה
הדמיה נשקלת לאחר חבלה, במקרה של נעילה או חוסר יציבות, כאשר קיימים סימנים עצביים, או כאשר אין שיפור לאחר טיפול שמרני עקבי.
כאבים במרפק נובעים לרוב מעומס מצטבר בגידים או מגירוי עצבי, ופחות מפגיעה חריפה. אבחון לפי מיקום ותבנית הכאב מכוון לטיפול מדויק. שילוב של התאמת עומסים, פיזיותרפיה ותרגול הדרגתי פותר את רוב המקרים, בעוד שסימני אזהרה כמו חבלה משמעותית, חום מקומי או חולשה מתקדמת מצדיקים בדיקה רפואית מוקדמת.