הפרשת חלב מהשד ללא הריון: גורמים ובירור רפואי

הפרשת חלב מהשד ללא הריון וללא תקופת הנקה נקראת גלקטוריאה. התופעה יכולה להופיע אצל נשים וגם אצל גברים, והיא נעה בין טיפות בודדות לבין הפרשה משמעותית. ברוב המקרים מדובר בסיבה הורמונלית או תרופתית שניתן לאתר בבירור מסודר, אך לעיתים ההפרשה מלווה בסימנים שמכוונים למצב שמצריך בדיקה מהירה. מאמר זה מציג את הסיבות השכיחות, הבדיקות המקובלות והעקרונות לטיפול ומעקב.

מה נחשב גלקטוריאה ומה לא

גלקטוריאה היא הפרשה חלבית או לבנבנה מהפטמה שאינה קשורה להריון או להנקה פעילה. ההפרשה יכולה להיות דו צדדית או חד צדדית, ספונטנית או רק לאחר לחיצה. יש להבחין בין הפרשה חלבית לבין הפרשה שקופה, צהובה, ירוקה, מוגלתית או דמית. הפרשה לא חלבית, בעיקר אם היא חד צדדית וספונטנית, דורשת הערכה שונה. גם תחושת מלאות בשד, כאב מקומי וגוש נלווה אינם אופייניים לגלקטוריאה פשוטה ומכוונים לבירור של השד עצמו.

הקשר להורמון פרולקטין ולציר ההורמונלי

פרולקטין הוא ההורמון המרכזי שמגרה יצירת חלב ברקמת השד. הגוף מווסת את הפרולקטין דרך דופמין במוח. ירידה בעיכוב הדופמינרגי או גירוי יתר של תאי הפרולקטין בבלוטת יותרת המוח יכולים להעלות רמות פרולקטין ולהוביל להפרשת חלב. במקביל, גם הורמונים אחרים משפיעים. תת פעילות של בלוטת התריס יכולה להעלות TRH, והורמון זה עשוי להעלות פרולקטין. שינוי באסטרוגן, מתח, שינה לא סדירה וגירוי מכני של הפטמות יכולים להגביר הפרשה גם כאשר הפרולקטין תקין.

סיבות שכיחות להפרשת חלב ללא הריון

תרופות

תרופות הן גורם שכיח. הקבוצה הבולטת כוללת תרופות אנטי פסיכוטיות וחלק מהתרופות נוגדות בחילה שחוסמות דופמין. גם חלק מנוגדי דיכאון, אופיאטים, ורפאמיל ותכשירים נוספים עשויים להיות מעורבים. לעיתים שינוי מינון או החלפה לתרופה חלופית מפחיתים את התופעה, אך ההחלטה נעשית מול הרופא המטפל לפי איזון התסמינים העיקריים.

היפרפרולקטינמיה ומיקרואדנומה של ההיפופיזה

עלייה עקבית בפרולקטין יכולה לנבוע מגידול שפיר קטן בבלוטת יותרת המוח שמפריש פרולקטין. מצבים אלה שכיחים יחסית, ובנשים הם עשויים להתבטא גם בהפרעות מחזור, ירידה בפוריות ולעיתים כאבי ראש או הפרעות ראייה כאשר הגידול גדול יותר. רמות פרולקטין גבוהות מאוד מחזקות חשד לפרולקטינומה, אך נדרשת התאמה לתמונה הקלינית ולבדיקות הדמיה.

תת פעילות של בלוטת התריס

תת פעילות עלולה לגרום לעלייה בפרולקטין ולהופעת הפרשת חלב. במקרים אלה יופיעו לעיתים עייפות, עלייה במשקל, עצירות, יובש בעור ונטייה לקור. טיפול בלבוטירוקסין לפי צורך יכול לנרמל את הציר ההורמונלי ואת ההפרשה.

הריון מוקדם או סמוי

לעיתים מדובר בהריון בתחילתו לפני אבחון, במיוחד כאשר קיימים איחור במחזור או תסמינים תואמים. בדיקת הריון היא חלק מהבירור הבסיסי גם כאשר הסבירות נראית נמוכה.

גירוי מקומי של הפטמה והרגלי בדיקה

לחיצה חוזרת על הפטמות, חיכוך מביגוד, פעילות מינית או בדיקות עצמיות תכופות יכולים לשמר הפרשה. במצב זה, הפחתת הגירוי למשך מספר שבועות עשויה להביא לירידה הדרגתית בהפרשה.

מצבים מערכתיים נוספים

אי ספיקת כליות יכולה להעלות פרולקטין עקב ירידה בפינוי. גם מחלות כבד מסוימות, מצבים נוירולוגיים נדירים ופגיעות דופן בית החזה עלולים להשפיע. כאשר יש מחלות רקע, הבירור יכוון גם אליהן. אם קיימת מחלת כליות, ניתן להיעזר במדדים כמו eGFR ולחשב אותם באמצעות מחשבון GFR כדי להבין את רמת התפקוד.

תסמינים נלווים שמכוונים את הבירור

הפרשת חלב יכולה להופיע לבדה או לצד סימנים הורמונליים. שילוב של גלקטוריאה עם היעדר וסת, מחזורים לא סדירים, ירידה בחשק המיני או קושי להרות מכוון לעלייה בפרולקטין. כאבי ראש חדשים, טשטוש ראייה או ירידה בשדה ראייה מחייבים הערכה מהירה לציר ההיפופיזה. הפרשה חד צדדית, ספונטנית, דמית או שקופה מימית, בעיקר אם היא יוצאת מצינור יחיד בפטמה, מכוונת יותר לפתולוגיה של צינורות החלב בשד ודורשת בדיקה קלינית ולעיתים הדמיה ממוקדת.

איך מבצעים בירור רפואי מסודר

אנמנזה ובדיקה גופנית

הרופא ישאל על תרופות, תוספים, שימוש בקנאביס או אופיאטים, מחזור, תסמיני הריון, כאבי ראש, שינויי ראייה ותסמיני תירואיד. בבדיקה תיבדק צורת ההפרשה, האם היא דו צדדית, האם היא ספונטנית, ומה צבעה. תתבצע גם בדיקת שד לחיפוש גוש או רגישות מקומית.

בדיקות מעבדה

• בדיקת הריון בדם או בשתן לפי הקשר.
• פרולקטין בדם, לעיתים בשתי מדידות נפרדות כדי לצמצם השפעת מתח, שינה או גירוי פטמה.
• TSH ולעיתים FT4 לבירור תפקוד בלוטת התריס.
• לעיתים תפקודי כליה וכבד בהתאם לרקע.

יש מצבים שבהם תבוצע בדיקה ל-macroprolactin, בעיקר כאשר יש פרולקטין גבוה אך תסמינים דלים. מדובר בצורת פרולקטין שאינה פעילה ביולוגית באופן משמעותי אצל חלק מהאנשים.

הדמיה

כאשר הפרולקטין גבוה באופן משמעותי או כאשר יש תסמינים נוירולוגיים, מקובל לשקול MRI של ההיפופיזה. כאשר ההפרשה אינה טיפוסית לגלקטוריאה, או כאשר היא חד צדדית וספונטנית, ייתכן צורך באולטרסאונד שד ולעיתים ממוגרפיה לפי גיל וגורמי סיכון.

עקרונות טיפול ומעקב

הטיפול נקבע לפי הסיבה. כאשר תרופה גורמת להפרשה, הפתרון עשוי להיות שינוי מינון או החלפה תוך שמירה על איזון המחלה שלשמה ניתנה. כאשר מדובר בתת פעילות של בלוטת התריס, טיפול הורמונלי לרוב מפחית את ההפרשה. כאשר נמצאת פרולקטינומה, טיפול תרופתי באגוניסטים לדופמין הוא קו ראשון במרבית המקרים ומביא לירידה בפרולקטין ולהקטנת הגידול. אם הפרולקטין תקין וההפרשה קלה, לעיתים די בהפחתת גירוי פטמה, מעקב ותיעוד.

מצבי רקע כמו עודף משקל, לחץ דם לא מאוזן או הפרעה מטבולית אינם גורמים ישירים לגלקטוריאה, אך הם משפיעים על בריאות כללית ועל בחירת טיפול תרופתי. ניתן להעריך מדדים בסיסיים בעזרת כלים ייעודיים כמו מחשבון BMI ולקבל תמונת מצב של לחץ דם באמצעות מחשבון לחץ דם לצד מדידה ביתית או מרפאתית.

מתי לפנות לבדיקה ללא דיחוי

• הפרשה דמית, חומה או שקופה מימית, בעיקר אם היא חד צדדית וספונטנית.
• גוש בשד, שינוי בעור, שקיעה של הפטמה או כאב ממוקד חדש.
• כאבי ראש חזקים, הפרעת ראייה, סחרחורת משמעותית או חולשה חדשה.
• היעדר וסת ממושך, קושי להרות או ירידה בולטת בחשק המיני עם הפרשה מתמשכת.

שאלות שכיחות במרפאה

האם גלקטוריאה אומרת שיש סרטן שד

ברוב המקרים לא. הפרשה חלבית דו צדדית קשורה לרוב לציר הורמונלי או לתרופות. עם זאת, הפרשה שאינה חלבית, בעיקר חד צדדית וספונטנית, מחייבת בירור של השד כדי לשלול גורמים בצינורות החלב, כולל מצבים טרום ממאירים או ממאירים.

האם מותר ללחוץ כדי לבדוק אם עדיין יש חלב

לחיצה תכופה על הפטמה יכולה להחמיר או לשמר את ההפרשה. עדיף להימנע מגירוי חוזר למשך כמה שבועות, אלא אם הרופא ביקש לאפיין את ההפרשה באופן חד פעמי בבדיקה.

כמה זמן עד שההפרשה נעלמת

הזמן משתנה לפי הסיבה. לאחר שינוי תרופתי או איזון בלוטת התריס ייתכן שיפור תוך שבועות. בפרולקטין גבוה שמטופל תרופתית ניתן לראות ירידה בפרולקטין יחסית מהר, אך לעיתים ההפרשה נעלמת בהדרגה. רופא יכוון את המעקב לפי רמות ההורמונים והתסמינים.

הפרשת חלב מהשד ללא הריון היא תופעה שכיחה יחסית עם סיבות ברורות ברוב המקרים. בירור שמתחיל בשאלות ממוקדות, בדיקה גופנית ובדיקות דם בסיסיות יכול להבדיל בין מצב תמים לבין מצב שמצריך הדמיה או טיפול ייעודי. כאשר ההפרשה אינה טיפוסית, חד צדדית או מלווה בסימנים נוירולוגיים או בשינויים בשד, יש לפנות לבדיקה רפואית בהקדם.