הפרשות מהעיניים אצל תינוקות הן תלונה שכיחה בשבועות ובחודשים הראשונים לחיים. לעיתים מדובר במצב זמני כמו חסימה של דרכי הדמעות, ולעיתים מדובר בדלקת לחמית שמצריכה אבחון וטיפול. הורים רבים מתקשים להבדיל בין הפרשה לבנה ודביקה בבוקר לבין הפרשה צהובה-ירוקה עם אודם ונפיחות. הבנה של הגורמים, הסימנים הנלווים והטיפול הביתי הבטוח מאפשרת הקלה מהירה והפחתת סיבוכים.
מה הסיבות השכיחות להפרשות בעיניים בגיל הינקות
שתי הסיבות המרכזיות הן חסימה מולדת של תעלת הדמעות ודלקת לחמית (קונג׳וקטיביטיס). בחסימה של תעלת הדמעות העין מייצרת דמעות, אך הניקוז אל חלל האף אינו יעיל. לכן מופיעים דמעת מתמשכת והפרשה דביקה, לרוב ללא אודם משמעותי בלובן העין. בדלקת לחמית יש דלקת של הקרום המצפה את העפעפיים והעין. במצב זה שכיחים אודם, גירוי, ריבוי הפרשות ולעיתים הדבקה בין העפעפיים.
חסימה של תעלת הדמעות (Nasolacrimal duct obstruction)
זהו מצב שכיח בתינוקות. הוא מתבטא בדמעת מרובה בעין אחת או שתיהן והצטברות הפרשה בעיקר לאחר שינה. לרוב אין חום ואין פגיעה במצב הכללי. במקרים רבים החסימה נפתחת מעצמה במהלך החודשים הראשונים. לעיתים מופיע זיהום משני בשק הדמעות, ואז ההפרשה הופכת סמיכה יותר ויכולה להיות צהובה.
דלקת לחמית זיהומית
דלקת לחמית יכולה להיות נגיפית או חיידקית. דלקת נגיפית שכיחה לצד נזלת ושיעול, ומופיעה עם דמעת והפרשה מימית או רירית. דלקת חיידקית מתאפיינת בהפרשה צהובה-ירוקה סמיכה ובהדבקה של העפעפיים. בשני המצבים יכולה להיות הדבקה בין בני משפחה, ולכן היגיינת ידיים מפחיתה העברה.
גירוי סביבתי ואלרגיה
עשן, אבק, בושם, או אוויר יבש יכולים לגרום לדמעת ולהפרשה רירית קלה. אלרגיה פחות שכיחה בתינוקות צעירים, אך יכולה להופיע עם גרד, עיטוש ונזלת מימית. באלרגיה ההפרשה לרוב שקופה או לבנבנה, והאודם מפושט אך ללא מוגלה סמיכה.
מצבים פחות שכיחים שדורשים ערנות
כיב קרנית, גוף זר, דלקת בעפעף (בלפריטיס), או דלקת בשק הדמעות (דקריוציסטיטיס) יכולים להופיע עם כאב, נפיחות משמעותית, רגישות במגע והפרשה מרובה. אלו מצבים שמצריכים בדיקה רפואית מהירה. בילודים בימים הראשונים לחיים נדרשת גם התייחסות מיוחדת להפרשות שמתחילות מוקדם מאוד, כי חלק מהזיהומים קשורים להעברה בלידה.
איך להבדיל בין הפרשה תקינה יחסית לבין סימן אזהרה
הבדלה טובה נשענת על שלושה מרכיבים: צבע ההפרשה, מצב לובן העין, והמצב הכללי של התינוק.
- הפרשה לבנה-שקופה עם דמעת: שכיחה בחסימת תעלת דמעות או בגירוי סביבתי.
- הפרשה צהובה-ירוקה סמיכה: מתאימה יותר לדלקת חיידקית או לזיהום משני בחסימת תעלה.
- אודם משמעותי בלובן העין: מצביע על דלקת לחמית או גירוי משמעותי.
- נפיחות סביב העין, רגישות או כאב: מעלים חשד לדלקת בשק הדמעות או למעורבות עמוקה יותר.
- חום, ירידה באכילה, ישנוניות חריגה: מחזקים צורך בהערכה רפואית.
כדאי לזכור שתינוקות מתקשים לבטא כאב. לכן, שינוי בהתנהגות, בכי בעת נגיעה באזור העין, או הימנעות מפתיחת העין יכולים להיות תחליף לתיאור כאב.
טיפול ביתי בטוח: ניקוי, קומפרסים ועיסוי תעלת הדמעות
במצבים קלים, טיפול ביתי נכון מפחית הפרשות ומשפר נוחות. הטיפול אינו מחליף בדיקה כאשר יש סימני אזהרה, אך הוא מתאים כהשלמה או כהמתנה קצרה לפי הנחיית רופא.
ניקוי העפעפיים
- רחצו ידיים במים וסבון לפני ואחרי טיפול.
- השתמשו בפד גזה סטרילי או צמר גפן נקי שהורטב במים פושרים שהורתחו וצוננו, או בתמיסת סליין ייעודית.
- נגבו בעדינות מהחלק הפנימי של העין (לכיוון האף) החוצה, בתנועה אחת לכל פד.
- הימנעו משימוש חוזר באותו פד כדי לא להעביר זיהום.
קומפרס חמים
קומפרס חמים יכול לרכך הפרשות ולהקל על פתיחת העפעפיים. השתמשו במטלית נקייה חמימה, לא חמה, למשך דקה עד שתיים. בדקו טמפרטורה על גב כף היד לפני מגע בעין.
עיסוי שק הדמעות בחסימת תעלה
בחשד לחסימה, רופאים רבים ממליצים על עיסוי עדין באזור שק הדמעות. הניחו אצבע נקייה בצד הפנימי של העין, ליד גשר האף, ולחצו בעדינות כלפי מטה לאורך צידי האף. המטרה היא ליצור לחץ שמסייע לפתיחת החסימה. בצעו מספר לחיצות ברצף, מספר פעמים ביום, לפי הנחיית רופא. לעיתים יוצאת הפרשה בזמן העיסוי, ואז יש לנקות בעדינות.
מתי נדרש טיפול תרופתי ומה כולל המעקב
כאשר יש חשד לדלקת חיידקית, רופא יכול להמליץ על טיפות או משחה אנטיביוטית. הבחירה בתכשיר תלויה בגיל התינוק, בחומרת התסמינים ובהימצאות גורמי סיכון. אין להשתמש באנטיביוטיקה עינית שנותרה בבית ללא התאמה רפואית, כי מינון לא מתאים או תכשיר לא מתאים עלולים לגרום כישלון טיפול או גירוי.
בחסימת תעלת הדמעות ללא דלקת, טיפול אנטיביוטי אינו פותר את החסימה. הוא נשקל כאשר יש זיהום משני או הפרשה מוגלתית משמעותית. אם החסימה נמשכת מעבר למספר חודשים או יש דלקות חוזרות, רופא ילדים או רופא עיניים יכולים לשקול הפניה להערכת דרכי דמעות ולעיתים לפתיחה מכנית (פרובינג) בגיל מתאים.
סימנים שמצדיקים פנייה לרופא באותו יום
- נפיחות משמעותית סביב העין, במיוחד בצד הפנימי ליד האף, או אודם של העפעפיים.
- חום, ירידה באכילה, הקאות, ישנוניות חריגה.
- קושי בפתיחת העין, בכי בזמן אור, או חשד לכאב בעין.
- הפרשה מרובה מאוד עם אודם חזק בלובן העין.
- חשד לגוף זר או פציעה בעין.
- תינוק בגיל יילוד צעיר עם הפרשה שהחלה בימים הראשונים לחיים.
מניעה והפחתת הדבקה בבית
דלקת לחמית זיהומית מתפשטת בקלות במגע. הקפידו על רחיצת ידיים, החלפת מגבות אישיות, ניקוי צעצועים שבאים במגע עם הפנים, והימנעות משיתוף טיפות או מגבונים בין אחים. אם לתינוק יש אחים במסגרת חינוכית, כדאי לשים לב לתחלואה בבית ולהתייעץ לגבי חזרה למסגרת בהתאם להנחיות הרופא.
בריאות כללית סביב גיל הינקות
תלונות סביב העיניים מופיעות לעיתים לצד תסמיני הצטננות, שינויים בשינה ותזונה, ושאלות כלליות על גדילה. אם אתם עוקבים אחרי מדדים משפחתיים או בריאותיים נוספים, ניתן להיעזר בכלים ביתיים לחישוב מדדים שונים. לדוגמה, הורים רבים משתמשים במחשבון תאריך לידה לתיעוד גיל מתוקן בפגים, או במחשבון לחץ דם למעקב ביתי אצל מבוגרים בבית, או במחשבון קלוריות לתכנון תזונת הורים בתקופת ההנקה. מדדים אלו אינם מחליפים ייעוץ רפואי, אך הם מסייעים בארגון מידע.
סיכום קליני
הפרשות מהעיניים אצל תינוק נגרמות לרוב מחסימת תעלת דמעות או מדלקת לחמית. צבע ההפרשה, מידת האודם, ונוכחות נפיחות או חום מסייעים להבחין בין מצב קל לבין מצב שמצריך בדיקה מהירה. ניקוי נכון, קומפרס חמים ולעיתים עיסוי יכולים להקל. כאשר מופיעים סימני אזהרה או כאשר אין שיפור, יש לפנות לרופא ילדים או לרופא עיניים להמשך אבחון וטיפול.