לחץ דם דיאסטולי נמוך: גורמים, תסמינים והערכת סיכון

לחץ דם מורכב משני מספרים: סיסטולי ודיאסטולי. לחץ דם דיאסטולי מודד את הלחץ בעורקים בזמן שהלב נח בין פעימות. ערך דיאסטולי נמוך עלול להיות ממצא תקין אצל חלק מהאנשים, אך לעיתים הוא מאותת על התייבשות, דימום, השפעת תרופות או ירידה באספקת הדם ללב. ההקשר הקליני קובע: תסמינים, מחלות רקע, דופק, מדידות חוזרות ותוצאות בדיקות.

מתי ערך נמוך הוא ממצא תקין

ערך דיאסטולי נחשב לרוב נמוך כאשר הוא מתחת ל-60 ממ כספית, במיוחד אם הוא מלווה בתסמינים או אם יש מחלות לב וכלי דם. עם זאת, יש אנשים בריאים, בעיקר צעירים או ספורטאים, עם דיאסטולי נמוך יחסית ללא כל בעיה. אצלם ייתכן לחץ דופק רחב (הפרש גדול בין סיסטולי לדיאסטולי) בגלל טונוס כלי דם שונה או תפוקת לב גבוהה.

הערכת המשמעות מתבססת על שלושה מרכיבים:

• מדידות חוזרות בתנאים דומים ולאחר מנוחה.
• קיום תסמינים כגון סחרחורת, עילפון, חולשה או כאבים בחזה.
• מצבי רקע: מחלת לב כלילית, אי ספיקת לב, מחלת כליות, סוכרת, גיל מבוגר.

למעקב עצמי מסודר ניתן להיעזר במחשבון לחץ דם כדי לתעד ערכים, להבין קטגוריות ולהגיע לרופא עם נתונים עקביים.

גורמים שכיחים לירידה בדיאסטולי

הגורמים מתחלקים לגורמים זמניים ושגרתיים ולגורמים רפואיים הדורשים בירור. לעיתים יש שילוב בין כמה גורמים.

גורמים זמניים

• התייבשות: ירידה בנפח הדם מורידה לחץ דם, ולעיתים הדיאסטולי יורד ראשון.
• קימה מהירה או עמידה ממושכת: עלולה להופיע ירידת לחץ דם תנוחתית.
• חום או סאונה: הרחבת כלי דם פריפריים מורידה דיאסטולי.
• אכילה גדולה: זרימת דם מוגברת למערכת העיכול יכולה להפחית לחץ דם אצל מבוגרים.

גורמים רפואיים

• תרופות: משתנים, חוסמי תעלות סידן, מרחיבי כלי דם, ניטרטים, חלק מהתרופות לבעיות זקפה, תרופות נגד חרדה ותרופות נוגדות דיכאון מסוימות.
• דימום: דימום גלוי או סמוי במערכת העיכול, לאחר פציעה או לאחר ניתוח.
• זיהום קשה: הרחבת כלי דם מערכתית יכולה לגרום לירידת לחץ דם משמעותית.
• הפרעות קצב: דופק איטי מאוד או מהיר מאוד יכול להפחית לחץ דם יעיל.
• בעיות מסתמיות: למשל אי ספיקה אאורטלית יכולה להרחיב לחץ דופק ולהפחית דיאסטולי.
• אי ספיקת לב או ירידה בתפוקת לב.
• הפרעות הורמונליות: תת פעילות של יותרת הכליה, תת פעילות תריסית במקרים מסוימים.

תסמינים והמשמעות שלהם

דיאסטולי נמוך ללא תסמינים יכול להיות ממצא אקראי. כאשר יש תסמינים, עולה הסבירות לבעיה תפקודית באספקת הדם למוח, לשרירים או ללב. תסמינים שכיחים כוללים:

• סחרחורת או טשטוש ראייה, בעיקר בקימה.
• עילפון או תחושת עילפון.
• עייפות, חולשה, קור בקצוות.
• דפיקות לב או קוצר נשימה.
• כאבים בחזה או לחץ בחזה, בעיקר אצל אנשים עם מחלת לב כלילית.

כאבים בחזה יחד עם דיאסטולי נמוך עלולים להעיד על ירידה בפרפוזיה כלילית, משום שעורקי הלב מתמלאים בעיקר בזמן הדיאסטולה. אצל אנשים עם טרשת בעורקים, ירידה נוספת בדיאסטולי עלולה להפחית עוד יותר אספקת חמצן לשריר הלב.

איך מודדים נכון ומפחיתים טעויות

מדידה לא מדויקת היא סיבה שכיחה לנתונים מבלבלים. מדידה ביתית נכונה משפרת החלטות טיפול:

• נח 5 דקות בישיבה, גב נתמך, רגליים על הרצפה, ללא דיבור בזמן המדידה.
• הנח את השרוול בגובה הלב, בזרוע המתאימה להיקף.
• בצע שתי מדידות בהפרש דקה, ורשום ממוצע.
• הימנע מקפאין, עישון ומאמץ 30 דקות לפני המדידה.
• בצע סדרות מדידה במשך 3–7 ימים לפני ביקור רפואי.

אם הדיאסטולי יוצא נמוך בעיקר בעמידה, ניתן לבצע מדידת לחץ דם בשכיבה ואז אחרי 1 ו-3 דקות עמידה, כדי לזהות ירידה תנוחתית.

לחץ דופק רחב ומה הוא מרמז

לחץ דופק הוא ההפרש בין סיסטולי לדיאסטולי. כאשר הדיאסטולי נמוך והסיסטולי נשאר גבוה או תקין, מתקבל לחץ דופק רחב. מצב זה יכול להופיע אצל מבוגרים בגלל נוקשות עורקים, אך גם במצבים כגון אי ספיקה אאורטלית, אנמיה משמעותית, יתר פעילות של בלוטת התריס או מצבי תפוקה גבוהה. לחץ דופק רחב אינו אבחנה, אך הוא רמז שיכול לכוון לבירור נוסף לפי ההקשר.

קשר למשקל, כושר ותזונה

משקל גוף, כושר אירובי והרכב תזונתי משפיעים על טונוס כלי הדם, נפח הדם ותגובה אוטונומית. ירידה במשקל יכולה לשפר יתר לחץ דם, אך לעיתים ירידה מהירה מדי או תזונה דלה בנוזלים ומלחים תתרום לדיאסטולי נמוך ותסמינים תנוחתיים. כדי להעריך את מצב המשקל ביחס לגובה ניתן להשתמש במחשבון BMI. אם המטרה היא התאמת צריכה אנרגטית מאוזנת כדי להימנע מירידה חדה מדי במשקל, אפשר להיעזר במחשבון קלוריות ולבנות תפריט יציב.

פעילות גופנית קבועה משפרת תפקוד כלי דם, אך אימון אינטנסיבי עם הזעה בלי השלמת נוזלים ומלחים יכול להוריד לחץ דם זמנית. אצל אנשים עם נטייה לעילפון, מומלץ להעלות עומסים בהדרגה ולהקפיד על שתייה בהתאם לתנאים.

בירור רפואי: מתי ואילו בדיקות נשקלות

הבירור נקבע לפי חומרת הירידה, קיום תסמינים וגיל. רופא יכול להסתפק במעקב ובחינוך למדידה נכונה, או לבצע בדיקות משלימות. בדיקות שכיחות כוללות:

• ספירת דם: אנמיה או עדות לדימום.
• אלקטרוליטים ותפקודי כליה, במיוחד אם יש שימוש במשתנים או הקאות ושלשולים.
• בדיקת תריס לפי חשד קליני.
• אקג ולעיתים הולטר: הערכת קצב והפרעות הולכה.
• אקו לב: הערכת מסתמים ותפקוד חדר שמאל לפי תסמינים או ממצאים.

אצל מטופלים עם דיאסטולי נמוך עקבי על רקע טיפול ליתר לחץ דם, הרופא יכול לשקול התאמת מינון, שינוי תזמון התרופות או החלפה לתרופה עם פרופיל מתאים יותר.

מתי לפנות בדחיפות

פנייה דחופה מתאימה כאשר יש דיאסטולי נמוך יחד עם סימני ירידה בפרפוזיה או מחלה חריפה. מצבים שמצדיקים הערכה דחופה כוללים:

• עילפון, בלבול, חולשה קשה או קושי בהליכה.
• כאבים בחזה, קוצר נשימה, הזעה קרה או בחילה חדשה.
• דימום פעיל, צואה שחורה, הקאות דמיות או כאב בטן חריף.
• חום גבוה עם ירידת לחץ דם, דופק מהיר ונשימה מהירה.
• דופק איטי מאוד או מהיר מאוד עם סחרחורת.

עקרונות טיפול ומניעה לפי הגורם

הטיפול אינו מכוון רק למספר אלא לסיבה ולתסמינים. עקרונות נפוצים כוללים:

• השלמת נוזלים במצבי התייבשות, ולעיתים גם אלקטרוליטים לפי הצורך.
• התאמת תרופות אם יש קשר לזמן נטילה, מינון או שילוב תרופות.
• טיפול בדימום או בזיהום במצבי חירום בהתאם למקור.
• התנהגות תנוחתית: קימה הדרגתית, כיווץ שרירי רגליים לפני עמידה, הימנעות מעמידה ממושכת.
• גרביים אלסטיות במקרים נבחרים של ירידת לחץ דם תנוחתית, לפי המלצה רפואית.

כאשר קיימת מחלת לב כלילית, הרופא ישקול איזון בין הורדת לחץ דם כדי להפחית סיכון מוחי וכלייתי לבין שמירה על דיאסטולי שאינו נמוך מדי כדי לא לפגוע באספקת הדם ללב.

סיכום

דיאסטולי נמוך הוא ממצא שדורש פרשנות לפי האדם והנסיבות. אצל חלק מהאנשים הוא תקין ואינו גורם תסמינים. אצל אחרים הוא משקף התייבשות, השפעת תרופות, דימום, זיהום או בעיה לבבית, ולעיתים הוא קשור ללחץ דופק רחב. מדידות מדויקות, זיהוי תסמינים ובירור ממוקד מאפשרים טיפול יעיל והפחתת סיכון.