המדיאסטינום הוא האזור המרכזי בבית החזה. הוא יושב בין שתי הריאות ומשמש מסדרון אנטומי צפוף. הוא מכיל איברים וכלי דם חיוניים. לכן כל שינוי בו עשוי להשפיע על נשימה, לב, בליעה ועצבים. הבנה מדויקת של המדיאסטינום עוזרת לפענח כאבים בחזה, קוצר נשימה וממצאים בצילום או ב-CT.
מיקום וגבולות אנטומיים של המדיאסטינום
המדיאסטינום הוא חלל אנטומי. הוא אינו איבר. הוא מוגדר לפי גבולות קבועים. הגבולות יוצרים מסגרת שמארגנת את איברי בית החזה ומסייעת לרופאים לתאר ממצאים בהדמיה ובניתוח.
- קדימה: החלק הפנימי של עצם החזה (סטרנום).
- אחורה: עמוד השדרה החזי.
- למעלה: פתח בית החזה העליון (Thoracic inlet).
- למטה: הסרעפת.
- בצדדים: קרומי הפלורה שמכסים את הריאות.
חשוב להבחין בין המדיאסטינום לבין חללי הפלורה. חללי הפלורה עוטפים את הריאות. המדיאסטינום נמצא ביניהם ומפריד ביניהם.
חלוקה למדורים: מדיאסטינום עליון ותחתון
רופאים משתמשים בחלוקה למדורים כדי לצמצם אבחנה. לכל מדור יש תכולה טיפוסית. לכל מדור יש מחלות שכיחות יותר. החלוקה המקובלת כוללת מדיאסטינום עליון ומדיאסטינום תחתון. המדיאסטינום התחתון מתחלק למדור קדמי, אמצעי ואחורי.
מדיאסטינום עליון
במדיאסטינום העליון עוברים מבנים מרכזיים שמתחברים לצוואר. כאן עוברים חלקים של קנה הנשימה והוושט. כאן עוברים כלי דם גדולים ועצבים.
מדיאסטינום תחתון: קדמי, אמצעי, אחורי
- קדמי: אזור צר יותר. הוא נמצא בין הסטרנום לפריקרדיום. בילדים נמצא בו התימוס בממדים גדולים יותר.
- אמצעי: כולל את הלב בתוך הפריקרדיום ואת שורשי כלי הדם הראשיים, וכן חלקים מרכזיים של דרכי האוויר וכלי הלימפה.
- אחורי: נמצא לפני עמוד השדרה. בו עוברים הוושט, חלקים של האאורטה היורדת, ורידים ועצבים.
אילו איברים ומבנים נמצאים במדיאסטינום
המדיאסטינום מכיל מערכות חיוניות. הוא משלב לב וכלי דם, דרכי אוויר, מערכת עיכול עליונה, מערכת לימפה ועצבים אוטונומיים וסומטיים. רשימת התכולה משתנה מעט לפי חלוקה אנטומית, אך המרכיבים המרכזיים קבועים.
- לב ופריקרדיום: הלב נמצא במדיאסטינום האמצעי. הפריקרדיום עוטף אותו ומאפשר תנועה חלקה.
- כלי דם גדולים: אאורטה, וריד נבוב עליון, עורקי הריאה והוורידים הריאתיים.
- קנה הנשימה וסימפונות ראשיים: מעבר האוויר המרכזי לפני הכניסה לריאות.
- וושט: צינור הבליעה שיורד מהצוואר אל הבטן דרך הסרעפת.
- תימוס: בלוטה לימפואידית. היא בולטת בילדות ומצטמצמת עם הגיל.
- קשרי לימפה מדיאסטינליים: תחנות ניקוז מרכזיות לזיהומים ולגידולים מהחזה והריאות.
- עצבים: עצב הוואגוס, עצבים פרניקיים, עצבים סימפתטיים, ועצבי הרקורנט לרינג’יאל.
תפקידים פיזיולוגיים: למה המדיאסטינום חשוב
המדיאסטינום חשוב כי הוא מרכז תעבורה של מערכות. הוא מרכז זרימת דם מהלב אל הגוף וחזרה. הוא מרכז מעבר אוויר אל דרכי הנשימה. הוא מרכז מעבר מזון דרך הוושט. הוא מרכז הולכת אותות עצביים ששולטים בקצב לב, קול, בליעה ותנועת הסרעפת. לכן פגיעה, לחץ או דלקת במדיאסטינום יכולים לגרום תסמינים מגוונים.
ברפואה קלינית נוטים לקשור בין מצב כללי לבין סיכון לתחלואה לבבית וריאתית. מדדים כמו משקל ופעילות מטבולית אינם מאבחנים מחלות מדיאסטינום, אך הם עוזרים להעריך סיכון סביב ניתוחים והרדמה. להערכת משקל ניתן להשתמש במחשבון BMI, ולהערכת צריכת נוזלים ניתן להיעזר במחשבון מים.
מחלות ומצבים שכיחים במדיאסטינום
מחלות במדיאסטינום נחלקות לפי אופי הבעיה: גידולים, זיהומים, אוויר חופשי, דימום, או הגדלת קשרי לימפה. לעיתים מדובר בממצא אקראי בהדמיה. לעיתים מדובר במצב חירום.
גושים וגידולים מדיאסטינליים
גוש במדיאסטינום אינו אבחנה אחת. מיקומו מכוון לאפשרויות. במדיאסטינום הקדמי שכיחים תימומה, לימפומה וגידולי תאי נבט. במדיאסטינום האחורי שכיחים גידולים נוירוגניים. האבחנה נשענת על CT ולעיתים MRI או PET-CT, וכן ביופסיה.
הגדלת קשרי לימפה
קשרי לימפה מדיאסטינליים יכולים לגדול בזיהומים, בסרקואידוזיס, ובממאירויות כמו סרטן ריאה או לימפומה. לעיתים מבצעים דגימה באמצעות ברונכוסקופיה עם אולטרסאונד (EBUS) כדי לקבל אבחנה רקמתית.
דלקת מדיאסטינום (Mediastinitis)
דלקת מדיאסטינום היא מצב מסוכן. היא יכולה להופיע לאחר ניתוחי לב וחזה, לאחר פגיעה בוושט, או בעקבות זיהום עמוק מהצוואר. הסימנים כוללים חום, כאב בחזה, קוצר נשימה והידרדרות כללית. הטיפול כולל אנטיביוטיקה רחבת טווח ולעיתים ניקוז כירורגי.
אוויר במדיאסטינום (Pneumomediastinum)
אוויר יכול להיכנס למדיאסטינום בעקבות עליית לחץ פתאומית בדרכי האוויר, למשל בשיעול חזק, התקף אסתמה, הקאות, טראומה, או שימוש בהנשמה בלחצים גבוהים. לעיתים מופיעים כאב בחזה וקרפיטציות תת-עוריות בצוואר. הטיפול תלוי בסיבה ובחומרה, ולעיתים מסתפקים במעקב ותמיכה.
איך מאבחנים בעיה במדיאסטינום
אבחון מתחיל בתסמינים ובבדיקה גופנית. לאחר מכן משתמשים בהדמיה ובבדיקות ממוקדות. הבחירה בכלי האבחון תלויה בשאלה הקלינית.
- צילום חזה: בדיקה ראשונית. היא עשויה להראות הרחבת מדיאסטינום, אוויר, תזוזה, או נוזלים.
- CT חזה עם חומר ניגוד: בדיקה מרכזית להערכת גושים, דימום, קשרי לימפה וכלי דם.
- MRI: שימושי להבדלת רקמות מסוימות ולהערכת קשרים אנטומיים ללא קרינה.
- אקו לב: הערכה של הלב והפריקרדיום, בעיקר אם יש חשד לנוזל סביב הלב.
- אנדוסקופיה או בדיקת בליעה: אם יש חשד לפגיעה בוושט.
- ביופסיה: דגימה מאפשרת אבחנה סופית במקרים של גידול או לימפאדנופתיה.
תסמינים שמכוונים למדיאסטינום ומתי לפנות בדחיפות
תסמינים במדיאסטינום אינם ספציפיים. הם נוצרים מלחץ על מבנים סמוכים או מהפרעה בזרימה או בזיהום. יש תסמינים שמצדיקים הערכה דחופה.
- כאב חזה חד שמופיע לפתע או מחמיר.
- קוצר נשימה חדש או מתקדם.
- צרידות מתמשכת, בעיקר עם שיעול או ירידה במשקל.
- קשיי בליעה או תחושת תקיעה.
- חום גבוה עם כאב חזה לאחר ניתוח, הקאה קשה או פגיעה.
- סחרחורת או עילפון עם דופק מהיר או לחץ דם נמוך.
להערכת דופק במצבים של כאב בחזה או קוצר נשימה ניתן להיעזר במחשבון דופק, אך הוא אינו תחליף לבדיקה רפואית כאשר יש תסמינים חריפים.
סיכום
המדיאסטינום הוא החלל המרכזי בבית החזה בין הריאות. הוא כולל את הלב, כלי הדם הגדולים, קנה הנשימה, הוושט, תימוס, קשרי לימפה ועצבים. החלוקה למדורים מסייעת להעריך גושים ומחלות. אבחון נשען על הדמיה ולעיתים ביופסיה. תסמינים כמו כאב חזה חד, קוצר נשימה, חום או קשיי בליעה מצדיקים הערכה רפואית בהתאם לחומרה.