סרטן בעין: סוגים, אבחון וטיפול

סרטן בעין הוא שם כולל לממאירויות שמקורן במבני העין או ברקמות סמוכות, ולעיתים גם לגרורות שמגיעות לעין מאיברים אחרים. המחלה נדירה יחסית, אך היא עלולה לפגוע בראייה ובחלק מהמקרים גם לסכן חיים. אבחון מוקדם נשען על זיהוי תסמינים, בדיקת עיניים ייעודית והדמיה, בעוד שהטיפול נקבע לפי סוג הגידול, גודלו, מיקומו ומצב המטופל.

כיצד מזהים מוקדם סימנים מחשידים

תסמיני מחלה ממאירה בעין אינם תמיד דרמטיים. לעיתים המטופל מרגיש שינוי קל בלבד, ולעיתים הגידול מתגלה בבדיקה שגרתית אצל רופא עיניים. זיהוי מוקדם מתמקד בשינויים חדשים ומתמשכים בעין אחת, ובתופעות שלא חולפות תוך זמן סביר או שמתקדמות.

• ירידה בחדות הראייה או טשטוש ראייה חדש.
• כתם כהה בשדה הראייה, הבזקי אור, או תחושת וילון.
• שינוי במראה הקשתית או הופעת כתם פיגמנטרי חדש.
• אדמומיות מתמשכת, כאב עיני לא מוסבר, דמעת או רגישות לאור.
• בלט עין, שינוי במנח העפעף, או נפיחות סביב העין.

בממאירות אצל ילדים, במיוחד רטינובלסטומה, סימן אופייני הוא החזר אור לבן באישון בתמונות עם פלאש או פזילה חדשה. כל הופעה כזו דורשת בדיקה דחופה.

סוגי גידולים עיקריים ומקורם

הסיווג נקבע לפי הרקמה שממנה הגידול צמח. ההבדלים משפיעים על מהלך המחלה, על שיטות האבחון, ועל בחירת הטיפול.

מלנומה של הענביה

זהו הגידול הראשוני השכיח ביותר בעין במבוגרים. הוא מתפתח לרוב בכורואיד, ולעיתים בגוף הריסני או בקשתית. הסיכון לגרורות קיים, בעיקר לכבד, ולכן נדרש מעקב סיסטמי.

לימפומה תוך-עינית

לימפומה יכולה להופיע בזגוגית וברשתית, לעיתים כחלק מלימפומה של מערכת העצבים המרכזית. היא עשויה לדמות דלקת כרונית בעין ולהקשות על אבחון.

סרטן הלחמית וסרטן תאי קשקש

גידולים של פני שטח העין קשורים יותר לחשיפה לקרינת UV, לעישון, ולמצבי חסר חיסוני. לרוב הם ניתנים לטיפול מקומי, אך דורשים אבחנה מדויקת כדי למנוע חזרה.

רטינובלסטומה בילדים

גידול ממאיר של הרשתית שמופיע לרוב לפני גיל 5. הוא עשוי להיות חד-עיני או דו-עיני, ובחלק מהמקרים קשור למוטציה תורשתית ב-RB1. מדובר במצב רפואי דחוף.

גרורות לעין

גרורות הן הסיבה השכיחה ביותר לגידול תוך-עיני במבט אונקולוגי רחב. המקור השכיח הוא סרטן שד וסרטן ריאה. לעיתים הגילוי בעין מוביל לאבחון ראשוני של מחלה סיסטמית.

גורמי סיכון ומשמעותם הקלינית

אין גורם אחד שמסביר את רוב המקרים. עם זאת, קיימים גורמים שמעלים הסתברות, בעיקר לסוגי גידולים מסוימים. רופא מעריך סיכון לפי גיל, היסטוריה רפואית, מראה הנגע ותוצאות הבדיקות.

• חשיפה מצטברת לשמש ול-UV (בעיקר בגידולי לחמית ועפעפיים).
• עור בהיר ועיניים בהירות, ונוכחות שומות/נגעים פיגמנטריים.
• גיל מבוגר (במיוחד במלנומה של הענביה).
• מצבי דיכוי חיסוני, כולל טיפול ביולוגי או השתלות (בחלק מהלימפומות וגידולי שטח).
• גורם תורשתי ברטינובלסטומה והיסטוריה משפחתית מתאימה.

כמדד בריאות כללי, עודף משקל אינו גורם ישיר לרוב גידולי העין, אך הוא משפיע על סיכונים קרדיו-מטבוליים ועל היכולת לעבור טיפולים מסוימים. ניתן להעריך מצב משקל באמצעות מחשבון BMI ולהצליב זאת עם הערכת סיכונים רפואית רחבה יותר.

בדיקות לאבחון ומיפוי המחלה

האבחון מתחיל בבדיקת עיניים מלאה ומתרחב לפי חשד קליני. מטרת הבירור היא לקבוע: האם מדובר בגידול ממאיר, מה סוגו, מה היקפו המקומי, והאם קיימות גרורות.

• בדיקת קרקעית העין לאחר הרחבת אישונים.
• צילום קרקעית ו-OCT להדגמת שכבות הרשתית והכורואיד.
• אולטרסאונד B-scan להערכת גובה הגידול ותכונותיו.
• אנגיוגרפיה פלואורסצאין או ICG במקרים נבחרים.
• CT או MRI של ארובה ומוח לפי צורך, במיוחד בגידולים עמוקים או בילדים.

ביופסיה אינה תמיד נדרשת במלנומה של הענביה כאשר המראה הקליני וההדמיה אופייניים. עם זאת, במקרים לא טיפוסיים או לצורך אפיון גנטי/פרוגנוסטי, ניתן לבצע דגימה (לעיתים FNAB) במרכזים מנוסים. בלימפומה תוך-עינית, דגימת זגוגית או רקמה יכולה להיות קריטית.

כאשר קיים חשד לגרורות או כאשר מדובר במלנומה של הענביה, נהוג לבצע הערכה סיסטמית. תפקוד כלייתי משפיע על בחירת חומרי ניגוד ובדיקות הדמיה. אפשר לעקוב אחר תפקוד כליות באמצעות מחשבון GFR כחלק מהשיח עם הרופא לגבי בדיקות מתאימות.

אפשרויות טיפול לפי גודל ומיקום

הטיפול מתוכנן בצוות רב-תחומי שכולל רופא עיניים אונקולוגי, אונקולוג, רדיואונקולוג ולעיתים מומחה ארובת עין. המטרה היא שליטה בגידול ושימור תפקוד עיני כאשר ניתן, לצד הפחתת סיכון לגרורות.

טיפול מקומי משמר עין

• ברכיתרפיה (Plaque radiotherapy) למלנומה בגודל מתאים.
• הקרנות חיצוניות או פרוטונים במצבים נבחרים.
• לייזר או תרמותרפיה כתוספת במקרים מסוימים.
• כריתה מקומית של נגעי לחמית בשילוב קריותרפיה ושוליים נקיים.
• טיפולים מקומיים בגידולי שטח: מיטומיצין C, 5-FU או אינטרפרון לפי החלטת מומחה.

ניתוחים מתקדמים

בגידולים גדולים, כואבים או עם סיבוכים קשים, נשקלת הוצאת גלגל העין (Enucleation). במקרים נדירים עם מעורבות נרחבת של הארובה, נשקלת אקזנטרציה. לאחר ניתוח, ניתן לשקם מראה באמצעות שתל ותותבת.

טיפול סיסטמי ומעקב גרורתי

בגרורות לעין, הטיפול מכוון למחלה הראשונית ויכול לכלול כימותרפיה, טיפול הורמונלי, טיפול ממוקד או אימונותרפיה. במלנומה של הענביה, קיימת גישה ייעודית למעקב כבד ולעיתים טיפולים מכוונים או מחקריים במקרה גרורתי.

תופעות לוואי, שיקום ראייה ומעקב ארוך טווח

הקרנות עלולות לגרום לרטינופתיה מקרינתית, נוירופתיה של עצב הראייה, קטרקט או יובש. ניתוחים עלולים לשנות מנח עפעפיים או לגרום לדלקות. לכן נדרש מעקב מתוכנן שמודד חדות ראייה, לחץ תוך-עיני, ומבנה הרשתית.

במחלות אונקולוגיות, בריאות כלי דם ומטבוליזם משפיעות על סיבוכים ועל התאוששות. איזון לחץ דם מפחית סיכונים ברשתית ובכלי הדם. ניתן לעקוב אחר ערכים ולהבין טווחים באמצעות מחשבון לחץ דם, תוך התאמה להנחיות הרופא.

שיקום ראייה כולל התאמת משקפיים, עזרים אופטיים, אימון ראייה פונקציונלי ושילוב מרפאת שיקום ראייה. לאחר אובדן עין, הדרכה לתותבת ומעקב ארובת עין משפרים נוחות ותפקוד.

מתי לפנות לבדיקה דחופה

פנייה מהירה לרופא עיניים או למיון נדרשת כאשר מופיעים ירידה חדה בראייה, הבזקי אור עם כתמים חדשים, כאב עז עם אדמומיות משמעותית, בלט עין חדש, פזילה חדשה בילד, או החזר אור לבן באישון בתמונות. במקביל, יש להמשיך בירור מסודר גם כאשר התסמינים קלים אך מתמידים.

הערות פרוגנוסטיות ומידע משפחתי

הפרוגנוזה תלויה בסוג הגידול ובשלב בעת האבחון. מלנומה של הענביה דורשת הערכת סיכון לגרורות ומעקב שיטתי. ברטינובלסטומה, אבחון וטיפול מוקדמים משפרים מאוד את סיכויי ההחלמה ושימור הראייה, ובמקרים תורשתיים נדרש ייעוץ גנטי ומעקב בני משפחה לפי המלצה מקצועית.

מאמר זה מספק מידע רפואי כללי ואינו מחליף בדיקה ואבחון של רופא עיניים או אונקולוג.