שבץ מוחי הוא אירוע נוירולוגי חריף שבו נפגעת אספקת הדם לחלק מהמוח. הפגיעה מתפתחת בתוך דקות עד שעות ועלולה לגרום לחולשה, הפרעות דיבור, שינויים בראייה והפרעה בהכרה. מהירות הזיהוי והתגובה משפיעה על היקף הנזק ועל הסיכוי לחזור לתפקוד. לצד הטיפול הדחוף בבית החולים, יש מקום להערכת גורמי סיכון ולמניעה ממוקדת כדי לצמצם אירועים חוזרים.
זיהוי מוקדם לפי תסמינים אופייניים
התסמינים של שבץ מוחי מופיעים בדרך כלל באופן פתאומי. התמונה הקלינית תלויה באזור המוח שנפגע ובגודל הפגיעה. אלו ביטויים שכיחים:
- חולשה או שיתוק של יד, רגל או צד פנים, לרוב בצד אחד של הגוף
- הפרעת דיבור: קושי להפיק מילים או קושי להבין
- הפרעת ראייה: טשטוש, אובדן שדה ראייה, ראייה כפולה
- סחרחורת, חוסר יציבות, קושי בהליכה או קואורדינציה ירודה
- כאב ראש חריף ופתאומי, במיוחד בשבץ דימומי
- בלבול, ירידה בערנות, ולעיתים פרכוס
אירוע חולף של תסמינים שנעלמים בתוך דקות עד שעות עשוי להתאים ל-TIA, התקף איסכמי חולף. גם במקרה כזה נדרש בירור דחוף, כי הסיכון לשבץ מלא בימים הראשונים עולה.
סוגי שבץ והבדלים קליניים
יש שני סוגים עיקריים, עם מנגנון שונה ודרך טיפול שונה:
| מאפיין | שבץ איסכמי | שבץ דימומי |
|---|---|---|
| מנגנון | חסימה של עורק מוחי מקריש דם או תסחיף | דימום לתוך המוח או לחלל תת-עכבישי עקב קרע כלי דם |
| שכיחות | נפוץ יותר | פחות שכיח אך לעיתים חמור יותר |
| תסמינים בולטים | חולשה, הפרעת דיבור, הפרעת ראייה | כאב ראש פתאומי, הקאות, ירידה בהכרה, לעיתים קרובות לחץ דם גבוה |
| טיפול דחוף | תרומבוליזה והוצאת קריש במקרים מתאימים | שליטה בלחץ דם, טיפול נוירוכירורגי לפי הצורך, היפוך נוגדי קרישה |
ההבחנה הסופית נעשית באמצעות הדמיה דחופה, כי תסמינים בלבד אינם מספיקים כדי להבדיל בין הסוגים.
אבחון בבית החולים ומה בודקים
בחשד לשבץ, צוות רפואי מבצע הערכה מהירה שמטרתה לזהות את סוג האירוע ואת חלון הזמן לטיפול. בדרך כלל יבוצעו:
- בדיקה נוירולוגית כמותית כגון NIHSS להערכת חומרת הפגיעה
- CT מוח ללא חומר ניגוד להבחנה מהירה בין איסכמיה לדימום
- CTA או CT פרפוזיה לפי פרוטוקול, לזיהוי חסימה בעורק גדול והערכת רקמה בסיכון
- בדיקות דם: ספירה, גלוקוז, תפקודי קרישה, אלקטרוליטים, תפקודי כליה
- אקג ולעיתים ניטור ממושך לאיתור פרפור פרוזדורים
- הערכת מקור תסחיף: אקו לב, דופלקס קרוטידים לפי אינדיקציה
לחץ דם הוא מדד מרכזי בשלב האקוטי ובמניעה ארוכת טווח. כדי לעקוב אחרי הערכים ולהבין את משמעותם ניתן להיעזר במחשבון לחץ דם שמציג סיווגים מקובלים של מדידות.
טיפול דחוף ומה משמעות חלון הזמן
במרבית המקרים, שבץ איסכמי נגרם מחסימה. אם המטופל מגיע בזמן ומתאים לקריטריונים, ניתן לתת טיפול ממיס קריש בעירוי ורידי. במצבים של חסימת עורק גדול, ניתן לבצע תרומבקטומיה, הוצאת קריש בצנתור מוחי. שני הטיפולים תלויי זמן ובחירת מטופלים נעשית לפי שילוב של קליניקה, הדמיה וסיכון לדימום.
בשבץ דימומי, הטיפול מתמקד בייצוב המטופל, איזון לחץ דם, עצירת מדללי דם והיפוך השפעתם לפי הצורך, ולעיתים התערבות נוירוכירורגית. בדימום תת-עכבישי יש חשיבות לזיהוי מפרצת ולטיפול אנדובסקולרי או ניתוחי.
בכל סוגי השבץ יש מקום למעקב צמוד אחר גלוקוז, חום גוף, סטורציה, הפרעות בליעה וסיבוכים כגון דלקת ריאות, פקקת ורידים עמוקים ופצעי לחץ.
גורמי סיכון ומה ניתן לשנות
גורמי הסיכון לשבץ נחלקים לכאלה שניתנים לשינוי ולכאלה שאינם ניתנים לשינוי. הגיל הוא גורם מרכזי שאינו ניתן לשינוי, אך חלק גדול מהסיכון קשור לגורמים מטבוליים והתנהגותיים שניתן לאתר ולטפל בהם:
- יתר לחץ דם
- סוכרת והפרעות סוכר
- דיסליפידמיה, כולל LDL גבוה
- עישון
- פרפור פרוזדורים והפרעות קצב
- השמנה, תזונה עתירת מלח ושומן רווי, וחוסר פעילות גופנית
- דום נשימה בשינה
כדי לאמוד מצב מטבולי בסיסי ניתן לחשב השמנה לפי מדד מסת גוף באמצעות מחשבון BMI. במקביל, איזון סוכרת מפחית סיבוכי כלי דם, ומעקב אחר ערכי HbA1c מסייע בהערכת שליטה לאורך זמן. אפשר להשתמש במחשבון HbA1c כדי להבין את משמעות התוצאה ביחס לרמות גלוקוז ממוצעות.
מניעה שניונית אחרי אירוע: תרופות ושיקום
אחרי שבץ או TIA, המטרה היא למנוע אירוע נוסף ולשפר תפקוד. התכנית נקבעת לפי מנגנון האירוע, ממצאי הדמיה, מחלות רקע וסיכון לדימום. מרכיבים שכיחים כוללים:
- טיפול נוגד טסיות בשבץ איסכמי שאינו תסחיפי לבבי, לדוגמה אספירין או חלופות לפי התאמה קלינית
- נוגדי קרישה בפרפור פרוזדורים או מקור לבבי אחר, בהתאם להערכת סיכון ותפקודי כליה
- סטטינים והורדת LDL לפי יעד אישי
- איזון לחץ דם עם טיפול תרופתי והתאמות תזונתיות
- הפסקת עישון, פעילות גופנית הדרגתית ותכנית תזונה
- שיקום רב-תחומי: פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, ולעיתים שיקום קוגניטיבי
הערכת בליעה מוקדמת מפחיתה סיכון לשאיפת מזון ולדלקת ריאות. בנוסף, ניטור מצב רוח וזיהוי דיכאון לאחר שבץ משפרים שיתוף פעולה עם שיקום ותוצאות תפקודיות.
מתי לפנות לעזרה דחופה
יש לפנות מיד למיון או להזמין אמבולנס כאשר מופיעים תסמינים פתאומיים כגון חולשה בצד אחד, צניחת פנים, קושי בדיבור, הפרעת ראייה, בלבול חריף, חוסר יציבות משמעותי או כאב ראש חריף שלא דומה לכאבים קודמים. אין להמתין לשיפור עצמוני. זמן הוא גורם מנבא לתוצאה, משום שרקמת מוח רגישה לחוסר חמצן ואספקת דם.
סיכום
שבץ מוחי הוא מצב חירום רפואי עם חלון זמן קצר לטיפול מציל תפקוד. אבחון מהיר באמצעות בדיקה נוירולוגית והדמיה מאפשר להבחין בין שבץ איסכמי לדימומי ולהתאים טיפול. לאחר הייצוב, מניעה שניונית ושיקום מפחיתים סיכון לאירוע חוזר ומשפרים איכות חיים. איזון לחץ דם, סוכרת ושומני דם, יחד עם שינוי אורח חיים, מפחיתים סיכון לאורך זמן.